Ruslan
08-02-23, 13:18
12 סועדים, שף מסתורי אחד וכולם יחד על אי ובו מסעדה יוקרתית שבה הכול נלקח לקצה, ואז עוד קצת.
כשהעלילה היא מעין שילוב בין תעלומה של אגתה כריסטי לבין "משחק הדיונון",
מתקבל סרט על אמנים השבויים בהכרת ערך עצמם, על צרכני אמנות שנענים להם, ועל מה שצריך כדי להפוך אמנות לגדולה באמת
https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2022/11/06/HJTMVZBHo/HJTMVZBHo_0_65_1197_674_0_x-large.jpg
המסעדה, "הות'ורן" שמה, היא ממלכתו של שף מסתורי שהעובדים בשירותו מכנים אותו "שף", ונענים להוראותיו כאילו היו חיילים במסדר. רייף פיינס, שמגלם אותו, עושה זאת בהנאה מרובה. דמותו נעה על הגבול שבין נרקיסיזם וסדיזם – הוא אמן העל שסובביו, וזה כולל גם את הסועדים, אמורים להגיב לחזונו בהערצה והשתאות. קשה שלא להיזכר במהלך הצפייה בסרט ביצירתו המפעימה של פיטר גרינאוויי, "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" (1989), שאף הוא נדרש לדמותו של שף במסעדת עילית כדי לייצר אלגוריה שנונה ואכזרית על יחסים בין אמן ושלטון עריץ ועל אנינות חך מול וולגריות צרכנית. האם "התפריט", אגב כך, הוא הסרט המייצג של עידן תוכניות ריאליטי הבישול? אלה שמטשטשות את הגבולות שבין אמנות והמוניות?
לא נמנה את 12 הסועדים במה שיתברר חיש מהר כסעודה האחרונה – גם היא, כזכור, כללה תריסר סביב השולחן – אך נציין ביניהם את דמויותיהם של מעריץ נלהב של בישול עילי (ניקולס הולט) ובת לווייתו המסתורית (אניה טיילור-ג'וי); מבקרת מסעדות מתנשאת ומטילת מורא (ג'נט מקטיר בפרודיה נהדרת על מבקרי מסעדות מסוגה); שחקן המנסה לשקם את הקריירה הכושלת שלו (ג'ון לגוויזאמו); וזוג סועדים עשיר שאוכלים במסעדה רק כי הם יכולים להרשות זאת לעצמם אך מבלי שיזכרו מה הוגש להם
https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2022/11/06/Bkx6zVWBBi/Bkx6zVWBBi_0_34_1192_671_0_x-large.jpg
"התפריט" נכתב בידי וויל טרייסי, שנמנה על תסריטאי סדרת הטלוויזיה המוערכת "יורשים", וסת' רייס, מכותבי תוכנית האירוח הלילית של סת' מאיירס. הבמאי הוא מארק מילוד הבריטי, שביים פרקים מ"יורשים" ו"משחקי הכס". בין המפיקים מתנוססים גם שמותיהם של וויל פארל ואדם מקיי. הסרט מתנהל קצת כמו תעלומה של אגתה כריסטי – הוא מזכיר את הסיטואציה שבמרכז "עשרה אינדיאנים קטנים", שבה עשרה זרים מוחלטים מתכנסים בבית מבודד מסיבות הברורות רק למארחם המסתורי – ושעשועים מדממים נוסח "משחק הדיונון" הפופולרי. מה שיפה בסרט הוא שאינך באמת יודע לאן הוא יתפתח ומה עומד לקרות, ובסופו של דבר מתברר שהוא סיפק בידור מהנה ואינטליגנטי. לא משהו שיש להקל בו ראש בימים אלה.
זאנר : אימה\מותחן
https://www.youtube.com/watch?v=C_uTkUGcHv4
כשהעלילה היא מעין שילוב בין תעלומה של אגתה כריסטי לבין "משחק הדיונון",
מתקבל סרט על אמנים השבויים בהכרת ערך עצמם, על צרכני אמנות שנענים להם, ועל מה שצריך כדי להפוך אמנות לגדולה באמת
https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2022/11/06/HJTMVZBHo/HJTMVZBHo_0_65_1197_674_0_x-large.jpg
המסעדה, "הות'ורן" שמה, היא ממלכתו של שף מסתורי שהעובדים בשירותו מכנים אותו "שף", ונענים להוראותיו כאילו היו חיילים במסדר. רייף פיינס, שמגלם אותו, עושה זאת בהנאה מרובה. דמותו נעה על הגבול שבין נרקיסיזם וסדיזם – הוא אמן העל שסובביו, וזה כולל גם את הסועדים, אמורים להגיב לחזונו בהערצה והשתאות. קשה שלא להיזכר במהלך הצפייה בסרט ביצירתו המפעימה של פיטר גרינאוויי, "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" (1989), שאף הוא נדרש לדמותו של שף במסעדת עילית כדי לייצר אלגוריה שנונה ואכזרית על יחסים בין אמן ושלטון עריץ ועל אנינות חך מול וולגריות צרכנית. האם "התפריט", אגב כך, הוא הסרט המייצג של עידן תוכניות ריאליטי הבישול? אלה שמטשטשות את הגבולות שבין אמנות והמוניות?
לא נמנה את 12 הסועדים במה שיתברר חיש מהר כסעודה האחרונה – גם היא, כזכור, כללה תריסר סביב השולחן – אך נציין ביניהם את דמויותיהם של מעריץ נלהב של בישול עילי (ניקולס הולט) ובת לווייתו המסתורית (אניה טיילור-ג'וי); מבקרת מסעדות מתנשאת ומטילת מורא (ג'נט מקטיר בפרודיה נהדרת על מבקרי מסעדות מסוגה); שחקן המנסה לשקם את הקריירה הכושלת שלו (ג'ון לגוויזאמו); וזוג סועדים עשיר שאוכלים במסעדה רק כי הם יכולים להרשות זאת לעצמם אך מבלי שיזכרו מה הוגש להם
https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2022/11/06/Bkx6zVWBBi/Bkx6zVWBBi_0_34_1192_671_0_x-large.jpg
"התפריט" נכתב בידי וויל טרייסי, שנמנה על תסריטאי סדרת הטלוויזיה המוערכת "יורשים", וסת' רייס, מכותבי תוכנית האירוח הלילית של סת' מאיירס. הבמאי הוא מארק מילוד הבריטי, שביים פרקים מ"יורשים" ו"משחקי הכס". בין המפיקים מתנוססים גם שמותיהם של וויל פארל ואדם מקיי. הסרט מתנהל קצת כמו תעלומה של אגתה כריסטי – הוא מזכיר את הסיטואציה שבמרכז "עשרה אינדיאנים קטנים", שבה עשרה זרים מוחלטים מתכנסים בבית מבודד מסיבות הברורות רק למארחם המסתורי – ושעשועים מדממים נוסח "משחק הדיונון" הפופולרי. מה שיפה בסרט הוא שאינך באמת יודע לאן הוא יתפתח ומה עומד לקרות, ובסופו של דבר מתברר שהוא סיפק בידור מהנה ואינטליגנטי. לא משהו שיש להקל בו ראש בימים אלה.
זאנר : אימה\מותחן
https://www.youtube.com/watch?v=C_uTkUGcHv4