מועדון קרב (באנגלית: Fight Club) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת מתח קומית משנת 1999 המבוסס על הרומן של צ'אק פלאניוק משנת 1996 בעל אותו השם.הסרט בוים על ידי דייוויד פינצ'ר ומככבים בו אדוארד נורטון, בראד פיט, הלנה בונהם קרטר ומיט לוף. אחד האמצעים החזותיים המפורסמים שבהם השתמש פינצ'ר בסרט, הוא החדרת תמונות בודדות במקומות שונים בסרט, בהבזקים בני שברירי שנייה, בהן קשה להבחין ללא מידע מוקדם, אך נטען[דרוש מקור] כי למרות זאת הן משפיעות על הצופה באופן לא מודע.הסרט זכה להצלחה יחסית מעטה כאשר יצא לראשונה לקולנוע אולם הוא צבר פופולריות רבה לאחר שיצא לשוק על גבי DVD וזכה למעמד של סרט פולחן במשך השנים ונחשב כיום בעיני רבים[דרוש מקור] לאחד הסרטים החשובים של שנות ה-90.
עלילת הסרט מתמקדת בקורותיו של גבר צעיר וחסר שם, המשמש כדמות המספר בסרט (מגולם על ידי אדוארד נורטון). הוא עובד כמתאם החזרות של יצרנית רכב, חי לבדו, ללא משפחה או חיי חברה, וסובל מנדודי שינה חריפים מאוד. הרופא שלו מסרב לרשום לו כדורי שינה וממליץ לו להתעמל ולנסות רפואה משלימה. כאשר הוא טוען שהוא סובל, הרופא יועץ לו ללכת לקבוצת תמיכה של קורבנות סרטן האשכים על מנת שיראה אנשים שבאמת סובלים. עקב כך הוא מתחיל לבכות במפגשים והשחרור של הבכי בקבוצת התמיכה מאפשר לו לישון בלילה. לאחר מכן הוא מצטרף לקבוצות תמיכה נוספות. לאחר שהוא מבחין במתחזה כמוהו במפגשים הללו בשם מרלה סינגר (מגולמת על ידי הלנה בונהם קרטר) הוא לא מצליח לבכות ובעקבות כך חוזרים אליו נדודי השינה.באחת מטיסותיו מטעם העבודה הוא פוגש אדם בשם טיילר דרדן (מגולם על ידי בראד פיט), אנרכיסט מסתורי אשר מייצר ומוכר סבונים למחייתו. לאחר שדירתו של המספר מתפוצצת באופן מפתיע הוא יוצר קשר עם דרדן ופוגש אותו במסבאה. דרדן מסכים לאפשר למספר לעבור להתגורר בביתו, בתנאי שהוא יכה אותו. המספר נענה לבקשתו של דרדן והשניים מתקוטטים מחוץ למסבאה. לאחר מכן, המספר עובר לביתו המוזנח והרעוע של דרדן. כאשר השניים שוב מתקוטטים בחניון המסבאה, הם מצליחים לעורר עניין רב בקרב קהל גדול, ובהמשך השניים מקימים 'מועדון קרב' - מועדון חברים סגור שחבריו נפגשים מדי לילה כדי לערוך קרבות אגרוף.לאחר שמרלה לוקחת מנת יתר של קסאנקס היא ניצלת על ידי דרדן ובעקבות כך מתפתחת בין השניים מערכת יחסים מינית. דרדן מבקש מהמספר שלא ידבר לעולם עם מרלה עליו. תחת הדרכתו של דרדן, מועדון הקרב הופך ל"פרויקט חורבן" (Project Mayhem), אשר מתמסר לביצוע פעולות ונדליזם אנטי-קפיטליסטיות הרסניות ברחבי העיר. מועדוני הקרב הופכים לרשת עבור "פרויקט חורבן", ואילו המספר נותר מחוץ לפעילות הפרויקט. לאחר ויכוח, דרדן נעלם מחייו של המספר ולאחר שבוב (מגולם על ידי מיט לוף), חבר ב"פרויקט חורבן", נהרג בעת ביצוע משימה, המספר מנסה לעצור את פעילות הפרויקט. בהמשך המספר מגלה כי מועדון הקרב גדל ונוספו לו סניפים רבים בכל ערי ארצות הברית, בהם החברים מזהים אותו כטיילר דרדן.בהמשך הסרט הוא מבין, בעקבות שיחה עם מרלה, כי טיילר דרדן הוא למעשה האלטר אגו שלו עצמו אשר נוצר כתוצאה מאוטוסוגסטיה בעקבות רצונו להשתנות. דרדן מופיע בפניו ומסביר לו כי הוא שולט בגופו בזמנים מסוימים בחייו - כשהוא ישן, וכשהוא מדמיין שהוא נמצא עם דרדן, אך בעצם עושה את מה שדרדן עושה.המספר מתעלף וכאשר הוא מתעורר הוא מגלה כי דרדן ביצע מספר שיחות טלפון בזמן שהוא היה מחוסר הכרה ומגלה כי דרדן מתכנן פיגועים בבנייני המשרדים הראשיים של מספר חברות אשראי הממוקמות במרכז העסקים הראשי של העיר, במטרה לשבש את הרשתות הפיננסיות. המספר מנסה לנטרל את חומר הנפץ במרתף אחד הבניינים בעצמו. הוא מתעמת שם עם דרדן, וכתוצאה ממכה חזקה הוא מאבד את ההכרה ונלקח לקומה העליונה של בניין אחר על מנת שיוכל לצפות בחורבן הממשמש ובא. המספר, אשר מוחזק על ידי דרדן באיומי אקדח, מבין פתאום כי הוא למעשה חולק את אותו הגוף עם דרדן, ושהוא זה שמחזיק באקדח. בעקבות כך הוא יורה לתוך פיו והכדור עובר דרך הלחי שלו מבלי שהוא נהרג. אף על פי כן, נוצרת האשליה שדמותו של דרדן היא שנהרגת. לאחר זמן קצר, חברי "פרויקט חורבן" מובילים את מרלה אותה הם חטפו, אל המספר ומשאירים אותם לבד עומדים מול החלון הגדול ויחד השניים צופים, יד ביד, בהתמוטטות הבניינים כשברקע נשמע השיר ״wכאן is my mind” של הפיקסיז. זו אחת מסצינות הסיום המוכרות ביותר בקולנוע.