סמל ראשון בראל חדריה שמואלי נפל בקרב ביום כ"ב באלול תשפ"א (30.8.2021) בן עשרים ואחת וחצי בנפלו.
מילות הפרידה למשפחתו ולחבריו אותם כתב למקרה ויפול בקרב נמצאו במכשיר הנייד האישי של בראל ז״ל.
לא יודע מה איתכם ומה חוויתם אבל הסיפור הזה נוגע אישי אליי , לא מאמין שאני מדבר ככה בלשון עבר וכנראה גם אתם לא תיראו את הצד הזה שלי הרבה אבל סתם רציתי לשתף אותכם בחוויה האישית של חבר שהלך , כל יום חווים את זה , כל יום נזכרים בבנאדם ובעיקר בחבר ילדות שתמיד היה לי אליו חסד נעורים ובנה אותי בתור בנאדם ...
בראל ואני גדלנו ושיחקנו ביחד בקבוצה בתור ילדים היינו שותפים לחדר הלבשה הצחוק החיוך הכובש פשוט הילד הכי מצחיק שהכרתי ובחיים לא אשכח
נסענו לטיול פעם במסגרת הקבוצה והיינו ביחד באותו החדר , תודה רבה על שלימדת אותי על צניעות וענווה ושלווה כי אין אנשים כמוך בעולם הזה
יודע שאתה לא כאן ובפעם האחרונה שנפגשנו היה לפני שנתיים באיזה בר בתל אביב והברק שהיה לך בעיניים שנפגשנו יהיה חרוט בליבי לעד .
לרגל יום הזיכרון הלכתי לבר שאחיך פתח לך ברחוב רוטשילד בראשון , איך שנכנסתי לבר ראיתי את אחיך הגדול ובכיתי הוא לא הבין למה כל כך
אמרתי לו שהיית לי כמו אח ואני מבין את הצלקת שהוא עובר הוא חייך אליי בחיוך כובש דומה לשלך ואמר לי אין מילים לתאר את מה שאנחנו עוברים ועם היית חבר של בראל אתה גם חבר שלי ואמר לי שהוא אוהב אותי , חייכתי אליו בחזרה ואמרתי לו תודה על כל השפע הזה שיש פה מסביבנו כבוד גדול להיות כאן והמשיך לספר ללקוחותיו על כמה שהיית אח טוב ואדם טוב .
החיסרון שלך חסר , כמה שהסיפור הזה התפוצץ וידוע לכולם בפועל רק מי שקרוב ויודע מי אתה כואב את זה באמת , אף אחד לא יבין את ההרגשה הזאת .
אז בראל אני אוהב אותך המון ומתגעגע אתה חסר פה לכולם , תודה רבה על הכל , יגאל .
מילים בקצרה : קהילת יוניק היקרה רציתי לשתף אותכם קצת בחוויה של איך זה לאבד חבר שנלחם בשבילכם , לא הייתי עם בראל בצבא היינו חברים בילדות אך בסופו של דבר תמיד היינו אוהבים אחד את השני היינו מתקשרים אחד לשני ומאחלים חג שמח בגלל שירותו הצבאי
מקווה שלא יצאתי רגיש מידי אני פעם ראשונה חווה את זה ואני קצת אמוציונלי ...
ועם יצאתי רגיש מידי אז מגיע לי פעם בשנה להיות בכיין .
יגאל היקר,
הסיפורים שלך הם אלה שמחיים אותו ונותנים לבראל חיים גם לאחר שנירצח בידי בן עוולה מחבל ארור. הסיפור של בראל חדר ללב כל אזרחי מדינת ישראל, אני זוכר את יום הירצחו, העיניים הצעירות שלו, החיוך מאוזן לאוזן, לוחם אמיתי ודגול שכל החיים היו לפניו. תודה רבה ששיתפת, אני משתתף בצערך ומאחל לך שלא תדע לעולם כאב דומה לזה. מותר לבכות, מותר להיות עצובים, מותר להיות אנושיים. יהי זכרו של בראל בצרור החיים.
תודה רבה לכם חברים , אני אוסיף ואגיד שלא רציתי לציין כאן באשכול את בראל הלוחם שכולם מכירים רציתי להראות
קצת צד אחר שיש בו שרובכם לא מכירים מקווה שהעברתי ככה את המסר כמו שצריך אוהב את כולכם